פרוייקטת-חינוך בחברה רב תרבותית במכללת "גורדון" לחנוך-חיפה

בשנת 1995 דר' ערידיי נעים יסד את הפרוייקטים לחינוך בחברה רב תרבותית במסגרת הכשרת פרחי הוראה במכללת "גורדון" בחיפה , לאחר שהציע ללמד במסגרת עבודתו במכללה את הקורס הראשון תחת הכותרת הנ"ל. לאחר הצלחת הקורס , הציע דר' עריידי להנהלת המכללה לייסד חטיבת לימודים תחת הכותרת הנ"ל , ע"י עידוד מרצים מן התחום . הוא בעצמו הציע סילובוסים לקורסים , ומאז הוא מלמד את הקורסים כדלהלן : חינוך להומניזם בשלוש הדתות הגדולות. דמות האישה ומעמדה כפי שתמבטאים בתרבות היהודית ובתרבות הערבית. הספרות כמעצבת אלמנטים אנושים. מאז חטיבת הלימודים בחינוך בחברה רב תרבותית צוברת תאוצה והיא נחשבת לאחת החטיבות החשובות במסגרת לימודי החינוך האקדאמיים במכללת גורדון. דר' נעים עריידי אחד ממנהלי החטיבה הנ"ל.

פרוייקט - המרכז לספרות ילדים ערבית במכללת האקדאמית הערבית לחנוך - חיפה.ח

בשנת 1996 יסוד דר' נעים עריידי את המרכז לספרות ילדים ערבית מטעם משרד הדמע התרבות והספורט , לאחר שהציע את הפרוייקט לגב' שולמית אלוני שרת התרבות דאז , וזו קיבלה את ההצעה במסגרת פרוייקט משותף בין המכללה הערבית , מכללת לוניסקי ואמנות לעם. דר' נעים עריידי יסד את המרכז ומאז הוא עומד בראשו היות ודר' עריידי האמין שחינוך ועידוד קריאה מתחיל בגיל הילדות המוקדמת. היות והחברה הערבית לא הכירה עד אז בחשיבות ספרות הילדים , וחסרה ספרי ילדים ליריים וחוייתם , עשה דר' עריידי לביסוס אבן היסוד של הספרות הערבית לילדים בישראל. במרכז עסק בהתחלה בתרגום ספרות ילדים מן העברית לערבית . עידד כתיבה במקור . הפיק והוציא לאור ספרי ילדים מקוריים ומתורגמים יסד סדנאות לכתיבה יוצרת , לאיור ולמוסיקה , הפגיש יוצרים עבריים עם יוצרים ערביים ; והפרוייקט היום נחשב לאחד החשובים התחום העשייה החינוכית , התרבותית והיצירתית בקרב האוכלוסיה .

פרוייקט - תוכניות טלויזיה עם ילדים ערבים בערוץ 2

מאז שנת 1995 , מגיש דר' עריידי תכניות טלויזיה שבועית עם ילדים ערבים ומשוחח אותם על הנושאים הבוערים , הן מבחינת האקטואליה , הן מבחינת הזהות , הקיום ודו - קיום , על הדימוקרטיה ועל הנושאים המטרידים את החברה הישראלית בכלל , והחברה הערבית בפרט , כחברה שעברה מחיים במסגרת שמרנית לחיים דימוקרטיים , מודרניים ופתוחים. דר' עריידי החל את התכנהית בשיחה עם ילדי הגן וילדים בגיל הרך , ועבר לחטיבות גיל שונות. כיום מקיים עריידי שיחות עם בני נוער על נושאים בוערים ועל כלל הנושאים הרלוונטיים המעניינים הן את בני הנוער והן את המבוגרים. התכניות זוכות להצלחה , לצפיה מירבית ולהתעניינות לא רק בקרב אוכלוסייה הערבית בישראל אלא גם בקרב צופים יהודים וצופים רבים במדינות ערב השכנות.

פרוייקט תכניות לימודים הוראת העברית כשפה שנייה.

ב 1985 עמד דר' עריידי בראש צוות מטעם משרד החינוך ואונברסיטת חיפה שתפקידו היה להכין תכניות לימודים להוראת הלשון והספרות העברית בבתי הספר הדרוזים. במשך חמש שנים עבד הצוות על הכנת התכנית , ועל הפקת ספרי לימוד המכילים : לשון והבעה , ספרות יפה , טכסטים מקראיים , אגדה ופבליציסטיקה . ולראשונה הוצעו משוררים וסופרים עבריים בני זמננו בתכנית לימודים לתלמידים ערביים ודרוזים כדוגמת : יהודה עמיחי , נתן זך , אורי צבי גרינברג , נתן יהונתן , דליה רביקוביץ , ש.שפרה , רוני סומק ואחרים. כמו כן במסגרת לימודי הלשון בעברית , לראשונה בישראל , הציע עריידי ללמד את הלשון העברית המודרנית , היומיומים , והספרותית החדשה , על ידי העברית הקלאסית לרבדיה השונים . היות ובתכניות הישנות התלמידים חוייבו ללמוד את הלשון הקלאסית ; ובבואם להשתלב בחיי היומיום של החברה הישראלית נמצאו כחלשים בידיעת השפה העברית בת - זמננו . דר' עריידי עבד כמפקח בכיר במשרד החינוך , על הוראת העברית בבתי הספר הדרוזיים במשך 15 שנים . במשך תקופת תפקידו כמפקח השרה . מאישיותו כדומות לחיקוי בהיותו. אוהב את השפה בעברית ואת ספרותה ; כמי שיוצר בשפה העברית וכבעל דוקטור בספרות זו

חקר יצירת אורי צבי גרינברג מסקרנות ועד חפילוספיה.

בשנות השבעים המאוחרות היתה יצירתו של המשורר העברי הדגול אורי צבי גרינברג בחברה הישראלית מוקצית מחמת מיאוס , ובכלל , כמעט ולא היתה מוכרת מחוץ לחוגים אידיאולוגים מצומצמים , ומחוץ לחלק מצומצם מהמסגרות האקדמית תנועת העבודה וחוגי השמאל דחו אותה בגלל עמדותיו ודעותיו הפוליטיות של המשורר והן בגלל חלק מתכני יצירתו , ואלה שצידדו בה בחוגי הימין עשו זאת בתמיכה לאותן רעיונות ועומדות פוליטיות . כך שה התקבלות של יצירתו לא קיבלה את הגושפנקא הראויה לה , וזאת למרות עוצמת השיר ודרכי הביטוי , הכמות האיכות שנתברכה בהם יצירתו כמעט יותר מכל יוצרי השירההעברית בעת החדשה . התופעה הזו סיקרנה את דר' עריידי לא רק בהיותו סטודנט לתואר שני , בחוג לספרות עברית באונברסיטת חיפה ; אלא גם , בשל היותו משורר. הקונפליקט הזה בין יצירה גדולה לבין עמודות מוסריות ותכנים לאומיים , שאינו דומה , לדעתי עריידי לויכוח על שירה פוליטית מגוייסת ועל יצירה פלקטיסטית מגמית ; שכן ראה עריידי בשירות אורי צבי גרינברג אמנות גדולה בעלת עושצמה שכמעט ואין דומה לה בספרות העברית . התופעה הזו סקרנה אותו והתעקש לחקור אותה לעומק. דר' עריידי כיוצר לא יהודי וכחוקר השירה העברית עורר את הפולמוס סביב יצירת אצ"ג מחדש , ותרם לא מעט להתקבלות יצירתו בקוצנזוס שמעבר לויכוח הפוליטי. דר' עריידי כתב את המחקר הראשון לתורך קבלת תואר מוסמך , בהדרכת ובעידוד פרופ' הלל ברזל על הספר הגדול של אצ"ג "רחובות הנהר". באותה עת הוציא לאור ספר על יצירת אצ"ג , שנקרא "נוזלים מנגנים ביצירת אצ"ג. חוגיד רבים במדינת ישראל ניסו להניא את עריידי מהמשך חקר יצירתו אצ"ג. אך בתמיכתו הרבה של פרופ' ברזל , עבר דר' עריידי לאונברסיטת בר אילן ובה קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה על יצירת אצ"ג בחקר יצירתו שלאחר "רחובות הנהר". דר' עריידי מרצה על יצירת אצ"ג במכללות שונות בארץ , וכן הכניס את יצירת אצ"ג לבתי הספר. יצר בשתי השפות במקור: א.יצר בעברית. עריידי עשה היסטוריה בתולדות החברה הישראלית , והוא הראשון מבין כל האוכלוסייה הלא יהודית שיצר בעברית במקור . בשנת 1970 פרסם את שירו הראשון " מבט לעבר ירושלים " במוסף ציין על יד השיר את העבודה שזהו השיר הראשון שנכתב במקור על ידי משורר לא יהודי , בעברית ומפורסם בכתב העת . ספר שירו הראשון " איך אפשר לאהוב " שיצא לאור בשנת 1972 , מציין גם את העבודה הזו , שהודגשה על ידי ( המו"ל ) . מספר שנים אחרי כן , באמצע שנות השבעים ידעה יצירתו של עריידי בעברית התקבלות מיוחדת בחוגים הספרותיים והאקדאמיים במדינת ישראל בזכות ספר שיריו השלישי " חזרתי אל הכפר " אשר ראה אור בהוצאת עם עובד . מאז נחשב עריידי לאחד המשוררים הבולטים בשפה העברית , ויצירתו מלומדת בבתי הספר ובאקדאמיות השונות בישראל. בכך קבע עריידי נורמה ספרותית חדשה , ומאז צמחו משוררים וסופרים לא - יהודים היוצרים בשפה העברית . עריידי הוציא לאור מלבד ספרי השירה , גם רומאן בעברית וגם אוסופה של סיפורים קצרים אשר ראתה אור בהוצאת הקיבוץ-המאוחד-סימן קריאה ספריית מעריב . ב.יצר בערבית לאחר פרסומו של עריידי ביצירה העברית , הופנו אילו חצי ביקורות על כך שאינו יוצר בשפת-האם , דבר שעודד אותו לכתוב גם בשפה הערבית המקור. היות ואת השכלתו העיקרית הוא רכש בשפה העברית ; פנה עריידי אל המקורות הערבים ; מן התקופה הקלאסית ועד לתקופה המודרנית ; ומהם רכש את השכלתו הספרותית הערבית . גם כאן עריידי הצלחה מיוחדת בכתיבה הערבית , וראשית התקבלותו בחוגים הספרותיים הערבים מן הדרגה הראשונה , נחל עריידי בשנות השבעיים כשהוציא את הספר שיריו הראשון בהוצאה גדולה " אל אסוואר " בשנת 1975 . יצירתו הערבית כמו יצירתו העברית מבורכת במיזוג נדיר של שתי התרבויות ; מראות השתייה של יצירתו משלבים את המקור התנכ"י עם התרבות הערבית ולסירוגין את רוח השירה המזרחית בתבניות מערביות מודרניות.

פרוייקט - כתבי עת של משרד החוץ

בשנת 2000 החל עריידי לערוך את כתב העת רו'יה ( חזון ) , אותו יום עם משרד החוץ בהפקת מרכז האינפורמציה . כתב-העת שיוצא בשפה הערבית משקף את כל בתחומים בחיי המדינה - חברתיים , תרבותיים מודעים ואחרים . כתב העת שהוא רבעון מופץ בכל השגרירויות והנציגיות הישראליות בכול העולם . במדינות ערב רואים בכתב-העת ראי לחיים בישראל ומוצאים בו מקור מהימן ורציני , והוא מהוה אחת הביבליוגרפיותהחשובות על ישראל באקדאמיות ובסקטורים המתעניינים בישראל . כמו כן החל בשנת 2002 לערוך את כתב - העת הספרות " אריאל " בשפה הערבית , ולעת עתה הוא יוצא רק פעמיים בשנה , ועם הזמן היה ירחון כמו שאר כתב-אריאל בשפות האחרות .

פרוייקט " ניסן " - מפגש השירה העברית והערבית ישראל - ספרד - צרפת .

נעים עריידי יזם בשנת 1999 מפגש סופרים ןמשוררים יהודים וערבים מע"אר . המפגש שהחל בביתו הפך להיות עם השנים לפסטיבל שירה סקנה מידה בינלאומי . בשנת 2000 נערך הפסטיבל "באשקול פיס " בכפר מע"אר , בו השתתפו כמאה משוררים -0 יהודים , ערבים , מצרים , ירדנים , צרפתים , ספרדים איטלקים , יונים , טורקים , מקדונים , קרואטים ויוגוסלאבים . בפסטיבל הפך להיות לאירוע שנתי - חגיגה של שירה ומשוררים כשבמרכזם עומדות התרבות העברית והתרבות הערבית - כשברקע מהדהד המפגש האגן - ים - תיכוני.